לקויות למידה שונות מהוות בסיס לתסכול רב בקרב אינספור ילדים ומבוגרים ברחבי העולם. בעוד שילדים פוגשים קושי זה, כמו גם קשיים אחרים בחייהם, בצורה מסוימת, הרי שאנו, המבוגרים, ניגשים לבעיה זו בדרך שונה לגמרי, ולכן הגישה הטיפולית בשני המקרים צריכה להיות אחרת, מותאמת למצבכם האישי.
אצל הילדים, חווית לקות הלמידה עמוקה במיוחד, ועלולה להיות הבסיס לרצף אירועים מכוננים שיבנו את מהלך דפוסי-האישיות שלהם, דפוסים שאצל רובינו מכוונים את כל מהלך החיים. הדרך בה אנו ניגשים לאנשים, הדרך בה אנו ניגשים לעבודה חדשה, לתכנים שעלינו לקרוא ולהבין, כל אלו מושפעים מאופי "לקות הלמידה" שלנו, וההתמודדות שלנו תלויה באינספור גורמים.
לקויות למידה נפוצות אצל ילדים
הקושי הגדול, הנפוץ והמוכר ביותר אצל ילדים הוא כמובן ADHD, הפרעת קשב וריכוז מלווה בהיפראקטיביות. ניתן לערער על העובדה שמדובר בקושי הנפוץ ביותר, אך כלקות למידה אין ספק כי זו הבולטת ביותר, שכן ילדים אלו סובלים לא רק מקשיי ריכוז, אלא מעודף פעילות פנימית וחוסר שקט שגורם להם לתזזיתיות, תנועתיות יתר, וקושי לתפקד בכיתת לימוד רגילה שמבוססת על שקט וריכוז של תלמידים בגורם יחיד – המורה.
נגזרת של לקות זו, ADD, הפרעת קשב וריכוז שאינה מתיישבת על היפר-אקטיביות, היא קושי לשמור על הריכוז לאורך זמן, נדידה של המחשבות ושל המבט, ובעצם של הקשב כולו למקומות אחרים. חלק מילדים אלו נודד לתוך עולם דמיונות ומחשבות, ואחרים צוללים לציור או משחק, אך ללא תזזיתיות יתר.
מחלוקת הריטלין
ה"רעש" סביב תופעה זו מעורר שאלות ומחלוקות רבות. ישנם הפונים לעבר טיפול תרופתי מסוג ריטלין או קונצרטה, ובכך כופים ריכוז על הילד, שמוחו נתון תחת השפעת החומר הכימי שמאלץ אותו להתרכז ומרגיע את התזזיתיות (לעיתים). אחרים
יש הטוענים כי תרופות אלו הן דבר שיש לאסור, וכי "יש לתקן את המערכת" (מערכת החינוך), כי הילדים בסדר גמור, המערכת היא זו שמקולקלת. מי שבוחר בשביל ללא התרופות ישמח לגלות כי ישנן טכניקות שונות ומגוונות העומדות לרשותו בכדי לעזור לילד שלו להתגבר על הקשיים שהוא פוגש בכיתת הלימוד וללמוד טכניקות שיציפו את התבונה והאינטליגנציה שלו לפני השטח בדרכו להצלחה, למרות לקויות הלמידה שאובחנו.
